לפאנל סולארי אין מתח קבוע. בכל רגע יש מתח אחד שבו הוא מפיק הכי הרבה חשמל, והנקודה הזאת זזה עם השמש, החום והצל. החלק ב שמחפש אותה כל הזמן נקרא .
הספק הוא מתח כפול זרם. אם הממיר מוריד את הפאנלים למתח נמוך מאוד, זורם הרבה זרם אבל כמעט בלי מתח, וההספק קרוב לאפס. אם הוא נותן להם מתח גבוה מדי, הזרם קורס. ביניהם יש פסגה אחת, ושם הממיר צריך להיות. הפסגה זזה לאורך היום: בבוקר ובערב היא נמוכה כי יש פחות קרינה, ובצהריים החום מזיז אותה שמאלה, למתח נמוך יותר.
ההר מחושב ממודל דיודה יחידה בחמישה פרמטרים (De Soto)14 שהותאם לדף הנתונים של הפאנל11: Voc 51.77 V, Isc 14.01 A, Vmp 43.40 V, Imp 13.15 A. משמאל לברך הפאנל מתנהג כמקור זרם, ומימינה כדיודה. ה-MPP הוא הנקודה שבה dP/dV = 0, והיא יחידה כל עוד הקרינה אחידה2. הקרינה קובעת בעיקר את הזרם, והטמפרטורה בעיקר את המתח8. מסלול השמש מחושב לקו רוחב 32° בסוף אפריל. הקרינה על גג בשיפוע 30° לדרום מחושבת ממודל שמיים בהירים16, וטמפרטורת התא ממודל NMOT915.
הממיר לא רואה את ההר. הוא רק מודד מתח וזרם, משנה את המתח קצת, ובודק מה קרה. השיטה הנפוצה ביותר נקראת "נסה ובדוק" (Perturb & Observe): אם ההספק עלה, ממשיכים לאותו כיוון. אם ירד, הופכים כיוון. כך הממיר מטפס לפסגה ונשאר "לרקוד" סביבה, גם כשהשמש זזה וההר משתנה. כשעובר ענן, ההספק משתנה בגלל השמש ולא בגלל הצעדים, ו"נסה ובדוק" עלול להתבלבל לרגע.
P&O היא השיטה הנפוצה בגלל הפשטות שלה, אבל יש לה שני חסרונות מוכרים: תנודה סביב ה-MPP במצב יציב, ובלבול כשהקרינה משתנה מהר, כי ירידה בהספק בגלל ענן נראית לאלגוריתם כמו צעד לכיוון הלא נכון3. Incremental Conductance משתמשת בכך שבפסגה dI/dV = −I/V, ולכן יכולה לזהות שהיא על הפסגה ולעצור1. גודל הצעד הוא פשרה בין מהירות לתנודה. כשמתאימים את הצעד ואת קצב הדגימה לממיר, P&O משיגה יעילות זהה ל-IncCond3. התקן EN 50530 מודד את יעילות המעקב בתנאים קבועים (סטטית) ובשינויי קרינה מתוכננים (דינמית)6. ההדמיה מואטת כדי שאפשר יהיה לראות כל צעד.
כל פאנל בנוי משלושה מקטעים של תאים, ולכל מקטע יש דיודה עוקפת. כשהצל של דוד השמש נופל על מקטע, הדיודה מדלגת עליו, כדי שהוא לא יחסום את הזרם של כל הסטרינג. שימו לב: מספיק שתא אחד במקטע מוצל, כי התאים מחוברים בטור. המחיר: להר יש כמה פסגות, והממיר עלול להיתקע על פסגה נמוכה. סריקה גלובלית בודקת את כל ההר ומוצאת את הפסגה הגבוהה.
כשהזרם בסטרינג גבוה מהזרם שמקטע מוצל יכול לייצר, המקטע נדחף למתח הפוך והדיודה העוקפת שלו מתחילה להוליך (במודל: מפל של כ-0.3-0.4 V, לפי Vishay25). כל רמת הצללה יוצרת מדרגה בעקומת ה-I-V ופסגה מקומית בעקומת ה-P-V4. P&O או IncCond רגילים מטפסים לפסגה הקרובה ונשארים שם5. לכן ממירים סורקים את העקומה מדי פעם. ב-SMA, למשל, מרווח הסריקה המומלץ הוא בדרך כלל 6 דקות12. הצל מחושב גיאומטרית מהשמש ומגובה המיכל מעל הגג. תא מוצל מקבל רק את הקרינה המפוזרת, ובהתקנה מוגבהת גם את האור שמגיע לגב. כדאי להבדיל בין הפסד הצל עצמו, שהוא פיזיקלי, לבין הפסד המעקב, שסריקה גלובלית מבטלת. את ההפסד הפיזיקלי מקטינים ברמת הפאנל: אופטימייזרים, או פאנלים שנבנו להתמודד עם צל.
צל על חלק קטן מפאנל יכול להוריד הרבה יותר הספק ממה שהוא מכסה. קודם מה קורה בפאנל רגיל, ואחר כך מה כל פתרון עושה אחרת. המספרים מאותו חישוב של ההדמיה, לגודל ולהתקנה שבחרתם.
כל משבצת היא פאנל על הגג, באותו סדר שרואים בהדמיה. המספר הגדול הוא מה שהפאנל מוסר לממיר. "לבד" הוא מה שהוא היה מפיק אילו עבד לבד, בפסגה שלו. ההפרש הולך לאחד משלושה מקומות: (בסטרינג כל הפאנלים עובדים באותו זרם, אז פאנל חלש מושך את האחרים למטה), באופטימייזר, או ממיר שלא על הפסגה. הכול מתעדכן עם השעון, הצל, הענן, סוג הפאנל והחיבור שבחרתם למעלה.
מסגרת ירוקה: פאנל עם אופטימייזרמקטע בעקיפה (דיודה)המספר הקטן: מה הפאנל היה מפיק לבדמעבר עם העכבר או נגיעה בפאנל: כל הפרטים
שלושה סוגי פאנלים, ארבע דרכים לחבר אותם, ואותו צל של דוד שמש. כל משבצת אומרת כמה יותר (כחול) או פחות (כתום) אנרגיה ביום יש לעומת המערכת הנפוצה: פאנל חצי-תא ב אחד. לחצו על משבצת כדי לראות אותה על הגג.
הצל של דוד השמש (פרק 3), בגודל ובהתקנה שנבחרו מתחת להדמיה. שלושה סוגי פאנלים כפול ארבע שיטות חיבור. כל מספר כאן מחושב ברמת התא: הצל של הדוד מחושב לכל תא בנפרד, ולכל תא יש עקומה חשמלית מלאה, כולל מתח הפוך ופריצה. לחצו על משבצת בטבלה כדי לראות את השילוב על הגג.
חצי-תא (TOPCon). תא מוצל לא מעביר את הזרם של שאר התאים, ולכן נדחף למתח הפוך גבוה ומתחמם. כשהמתח ההפוך מספיק גבוה, הדיודה העוקפת נדלקת ומדלגת על כל המקטע: שליש פאנל. בפאנל חצי-תא כל מקטע בנוי משני חצאים מקבילים, עליון ותחתון, אז צל על חצי אחד סוגר רק חצי מקטע.
חצי-תא. בתאי TOPCon עם מגעים בשני הצדדים, מתח הפריצה הוא בערך 10-20 V20, ולכן הדיודה העוקפת (Schottky, 0.32 V ב-7.5 A25) נכנסת כבר כשתא אחד מוצל ברובו. לפי מחקר של TÜV NORD זה קורה כשתא TOPCon מוצל ביותר מ-90%30. במודל: פריצה ב-−15 V, ובכל מקטע שני נתיבים מקבילים של חצאי תאים27, ונתונים חשמליים מדף הנתונים של Twinsel11.
BC (כל המגעים בגב התא). תא מוצל נכנס ל"פריצה רכה" במתח הפוך נמוך, של כ-3 וולט, ומעביר את הזרם בעצמו, כמו דיודה עוקפת קטנה בכל תא. כשמוצלים תא או שניים במקטע, המקטע ממשיך לעבוד ומאבד רק קצת מתח. כשהצל מכסה הרבה תאים באותו מקטע, סכום המתחים ההפוכים גדול, והדיודה הרגילה נכנסת כמו בכל פאנל. התא המוצל מתחמם פחות מתא רגיל, כי המתח עליו נעצר מוקדם.
BC. לפי AIKO, יצרנית של תאי ABC, תא מוצל נכנס לפריצה לא הרסנית, והדיודה נכנסת רק כשבערך ארבעה תאים מוצלים17. מחקר של TÜV NORD (Solar Energy, 2026) מדד בפאנל BC הפסד של 12.9% כשתא אחד מוצל לגמרי, מול 33.9% ב-TOPCon. היתרון נשאר כל עוד מוצלים עד שלושה תאים במקטעים שונים, ובצל של שורה שלמה, לאורך או לרוחב, אין הבדל2930. במודל: פריצה ב-−2.8 V ב-7 A (בספרות 3-5 V1921), ואותה גיאומטריה של חצאי תאים כמו בפאנל חצי-תא (למשל AIKO-A-MAH72Mw בגודל 2278×1134)28.
רבע-תא (Quarter-cut). כל תא חתוך לארבעה, וכל מקטע בנוי מארבעה נתיבים מקבילים במקום שניים, לפי גובה הפאנל. צל שמכסה רבע מהגובה סוגר נתיב אחד, והזרם ממשיך בשלושת האחרים. התאים עצמם הם TOPCon, ולכן כשהצל מכסה מקטע לכל אורכו, הדיודה נכנסת כרגיל.
רבע-תא. Tongwei מתארת בפאנל TNC 3.0 מעבר משני מעגלים מקבילים לארבעה, וחיתוך לרבעים שלפי היצרן מוריד את זרם העבודה ב-75%2223. הדגם G12R-66 מגיע ל-670W במידות 2382×1134 מ"מ31, עם שתי קופסאות חיבור במקום שלוש32. לפי דף הנתונים והספר הלבן של Tongwei4041: 264 רבעי תאים (6×44), 3 דיודות עוקפות, ותחת כל דיודה ארבעה נתיבים מקבילים במקום שניים, כך שמתח הפאנל נשמר (Voc 50.5 V, 66 תאים בטור). כך בנוי המודל. Tongwei מציגה תא אחד מוצל: 80%+ מול 66.7% בחצי-תא, ותא מוצל בשני מקטעים: 75%+ מול 50%. במודל יוצא 81% מול 66%, ובשלושה מקטעים 75% מול 50%. מדידת צל של מעבדה בלתי תלויה לפאנל רבע-תא לא מצאנו.
סטרינג אחד. כל עשרת הפאנלים בטור, על כניסה אחת של הממיר. אותו זרם עובר בכולם, אז כשפאנל אחד מוצל יש שתי אפשרויות: המקטעים המוצלים שלו נעקפים, או שכל הסטרינג עובד בזרם נמוך. ממיר טוב עם סריקה גלובלית בוחר את האפשרות שנותנת יותר הספק, ולא נתקע על פסגה נמוכה.
סטרינג אחד. כשמקטעים נעקפים, בעקומת ההספק מופיעות כמה פסגות. ממיר שמטפס ב"נסה ובדוק" בלבד יכול להיתקע על פסגה נמוכה, ולכן ממירים מודרניים סורקים את כל העקומה מדי כמה דקות. בסימולציה של יום שלם עם מעקב רציף הממיר נשאר על הפסגה הגבוהה, והיתקעות קורית בעיקר אחרי הפעלה מחדש באמצע הצל.
שני סטרינגים על שני MPPT. השורה העליונה, שבה נופל רוב הצל, מחוברת לכניסה אחת של הממיר, והתחתונה לכניסה אחרת. כל MPPT מחפש את הפסגה של הסטרינג שלו. זה הפתרון הזול ביותר: לרוב זה רק חיווט, אם לממיר יש שתי כניסות.
שני סטרינגים על שני MPPT. כל סטרינג הוא 5 פאנלים, כלומר חצי מהמתח של סטרינג אחד של עשרה, וצריך לוודא שהוא בתוך טווח ה-MPPT של הממיר גם בחום (ראו "כלי מתקין"). הרווח קטן כשסטרינג אחד עם סריקה גלובלית כבר עוקף את המקטעים המוצלים, וגדל כשהצל מכסה הרבה מקטעים בשורה אחת בלבד, בשעות המאוחרות.
אופטימייזר לכל פאנל. קופסה קטנה ליד כל פאנל מחפשת את הפסגה של הפאנל הזה בלבד, ומתאימה את הזרם שלו לסטרינג. פאנל מוצל מפיק פחות, אבל לא מוריד את השאר. המחיר: כל אופטימייזר מאבד קצת אנרגיה בהמרה, כל היום, גם כשאין צל.
אופטימייזר לכל פאנל. במודל כל פאנל עובד בפסגה שלו, וההספק מוכפל ביעילות המשוקללת של SolarEdge S650B (מתאים לפאנלים עד 650W), שהיא 98.6%24. כלומר כ-1.4% הפסד בכל שעה, גם בלי צל. SolarEdge עובד עם ממיר SolarEdge בלבד, וההשוואה כאן היא של אנרגיית DC לפני הממיר.
אופטימייזר רק על הפאנלים שבצל. שמים אופטימייזר רק על הפאנלים שהדוד מצל עליהם הכי הרבה במהלך השנה (פאנלים , הקרובים לדוד), ושאר הפאנלים מחוברים ישירות. פאנל מוצל עם אופטימייזר לא נעקף: הוא עובד בפסגה שלו ומוסר את ההספק בזרם של הסטרינג. שאר הפאנלים לא משלמים הפסד המרה.
אופטימייזר רק בצל (פריסה סלקטיבית). כך עובדים אופטימייזרים כמו Tigo TS4-A-O, שמתאימים לרוב הממירים ומיועדים לפריסה חלקית כשיש סטרינג אחד לכל MPPT35. במודל, כשזרם הסטרינג גבוה מזרם הפסגה של הפאנל, האופטימייזר מוריד מתח ומעלה זרם ומוסר את ההספק של הפסגה ב-99% יעילות (הנחה שלנו). כשהפאנל לא מוצל, הוא מעביר את הזרם כמו שהוא ב-99.6% (היעילות המרבית בדף הנתונים35). הפאנלים נבחרו פעם אחת לכל השנה: אלה שהדוד לוקח מהם יותר מ-0.4% מהשמש בממוצע של ארבע עונות.
ביום בהיר בכל עונה. בחורף השמש נמוכה והצל ארוך אבל חלש, ביוני הצל נופל גם על השורה התחתונה.
פאנל בודד ב-1000 W/m² ו-25°C, עם מסכות בהשראת TÜV Rheinland 2 PfG 292618: תא בודד, שלושה תאים במקטעים שונים, פס של 25 ס"מ לאורך הצלע הארוכה ופס לאורך הצלע הקצרה. המסכה אטומה ובלי אור מפוזר. הקו השחור הוא מדידה שפורסמה, איפה שיש כזו.
ההדמיה היא דוגמה של גג אחד ביום בהיר. כדי לדעת מה נכון לגג שלכם, אלה השאלות ששווה לשאול את המתקין:
במודל, ל-10 פאנלים בגודל 2278×1134, מתח הפסגה של הסטרינג יורד מ-434 V בתנאי מעבדה לכ-379 V בצהרי קיץ (35°C באוויר), ומתח המעגל הפתוח עולה ל-550 V בבוקר של 0°C. תכנון סטרינג טוב שומר על שני הקצוות בתוך טווח ה-MPPT ובתוך המתח המרבי של הממיר.
לא מערבבים כיוונים שונים בתוך אותו סטרינג, בטור. משטחי גג בכיוונים שונים מחברים בדרך כלל לכניסות MPPT נפרדות. אבל זה לא תמיד הכרחי: בניסוי של דיטמר שטאודכר בגרמניה, סטרינג מזרחי וסטרינג מערבי שחוברו במקביל לכניסה אחת הפיקו פחות מ-1% פחות מאותם סטרינגים על שני ממירים נפרדים13.
ארובה, דוד שמש, מעקה או עץ יוצרים כמה פסגות. כדאי לוודא שלממיר יש סריקת פסגה גלובלית (לכל יצרן יש לה שם אחר) ושהיא מופעלת. כשהצל מורכב, אופטימייזרים או פאנלים עמידים לצל מקטינים גם את ההפסד הפיזיקלי.
יעילות ה-MPPT בדפי נתונים נמדדת בדרך כלל לפי התקן EN 50530, שמגדיר מדידה סטטית ומדידה דינמית6. התקן נכתב לממירים עם MPPT יחיד ולא כולל בדיקה עם צל חלקי. חוקרים מהאוניברסיטה למדעים שימושיים של ברן (BFH) הציעו להוסיף בדיקה כזאת, וכתבו שממיר שנתקע על פסגה מקומית יכול להפסיד יותר מ-10%7. כלומר, המספר הזה לא אומר איך הממיר מתמודד עם צל.
חישובים מהירים מאותו מודל, לסוג הפאנל ולגודל שנבחרו למעלה. זו בדיקת שפיות, לא תחליף לכלי התכנון של יצרן הממיר ולדף הנתונים.
ברירת המחדל של הממיר היא דוגמה. הכניסו את הנתונים מדף הנתונים של הממיר שלכם.
קובצי CSV נפתחים באקסל. הקישור שומר את הפרק, השעה, הצל, סוג הפאנל, הגודל, ההתקנה והחיבור, כדי להראות ללקוח בדיוק את מה שאתם רואים.
לחיצה על מונח שמסומן בקו מנוקד, או על כפתור ? ליד הגדרה, פותחת הסבר קצר. כאן כל ההסברים יחד. במצב מתקינים מופיע גם הפירוט הטכני.
כל המספרים בדף מחושבים ממודל פיזיקלי של פאנל. המודל נבדק מול דף הנתונים של היצרן ומול מדידות צל שפורסמו. ההדמיה ממחישה עקרונות ואינה תחליף לתכנון מערכת ספציפית. הפירוט המלא נמצא למטה, ובמצב מתקינים הוא פתוח.
איך חישבנו. מודל דיודה יחידה בחמישה פרמטרים14 שהותאם לנתוני STC של Twinsel TSM144-9-570 (TOPCon, 144 חצאי תאים, 2278×1134 מ"מ) ולמקדם הטמפרטורה של Voc בדף הנתונים11. הגודל 2382×1134 הותאם באותה שיטה לדף הנתונים של Tongwei TNC 3.0 TWMNH-66QD 660W (264 רבעי תאים, 66 בטור, Voc −0.22%/°C, הספק −0.26%/°C במודל −0.265)41, עם ביפציאליות 85%. הגודל 1722×1134 (108 חצאי תאים) מחושב מהתא של Twinsel לפי מספר התאים בטור. המודל משחזר את נתוני STC בדיוק, את ההספק ב-NMOT בסטייה של −0.9%, ואת מקדם ההספק בקירוב (−0.297%/°C במודל, −0.29%/°C בדף הנתונים). ממנו גזרנו פרמטרים לכל תא: כל פאנל הוא 3 מקטעים עם דיודה עוקפת, כל מקטע הוא 2 נתיבים מקבילים (4 ברבע-תא), וכל נתיב הוא 18-24 תאים בטור, לפי הגודל. לכל תא יש קרינה משלו ועקומה מלאה, כולל מתח הפוך ופריצה (−15 V בתאים רגילים, −2.8 V בתאי BC). הדיודה העוקפת מותאמת לנתוני Vishay25. תא אחד מוצל משאיר במודל 66% בפאנל חצי-תא ו-85% ב-BC, מול 66.1% ו-87.1% שמדד TÜV NORD29. מסלול השמש מחושב לקו רוחב 32°, בשעון שמש (צהריים = 12:00). הקרינה הישירה מחושבת ממודל מסת האוויר16 ומוטלת על גג בשיפוע 30° לדרום. טמפרטורת התא לפי NMOT של 44°C מדף הנתונים. הצל של דוד השמש מחושב בהטלת קרן מכל נקודת דגימה בתא אל המיכל והקולט, עם 24 דגימות לחצי-תא (12 לרבע-תא). האנרגיה היומית מחושבת כל 5 דקות בין 06:00 ל-18:00. אופטימייזר לכל פאנל: כל פאנל בפסגה שלו, כפול היעילות המשוקללת של SolarEdge S650B (98.6%)24. אופטימייזר רק בצל: ממיר מוריד-מתח (כמו Tigo TS4-A-O35) על הפאנלים שהדוד מצל עליהם הכי הרבה במהלך השנה, בסטרינג אחד עם שאר הפאנלים. התקנה: הפאנלים צמודים לגג (מרווח 10 ס"מ) או מוגבהים 50 / 100 ס"מ. הצד האחורי מקבל אור שחוזר מהרעפים: לכל נקודה על גב הפאנל נדגמות 256 קרניים לכיוון הגג, וכל קרן מביאה את האור שמגיע לנקודת הפגיעה ברעפים: ישיר אם היא לא בצל של המערך, ומפוזר לפי כמה מהשמיים המערך מסתיר ממנה. התוצאה מוכפלת בהחזרה של הרעפים (0.35, קרוב ל-0.36 שנמדד ברעף טרקוטה אחרי שנתיים37) ובביפציאליות (80%36, ובגודל 2382 85% לפי Tongwei41), ממוצעת לכל נתיב תאים, ומתווספת לאור הקדמי של כל תא, כולל תאים מוצלים. הצל של הדוד מחושב בגובה ההתקנה. ההנחות: לכל סוגי הפאנלים אותו הספק ואותם מקדמי טמפרטורה, כדי לבודד את ההתמודדות עם הצל. מבנה ארבעת הנתיבים בפאנל רבע-תא ומספר הדיודות שלו הם פרשנות שלנו לתיאור של Tongwei. ההדמיה ממחישה עקרונות ואינה תחליף לתכנון מערכת ספציפית.